סיוע ללקוחות שיש להן חרדה מראש בהבנה הנקרא דפוס ההחלטה שלם

רצוי להוריש את אותן האנשים לשני סוגים: הנ"ל המחזיקים חרדות ואלו שלא. החוויה הפנימית ששייך ל אדם יחד עם פרובלמות חרדה, קשה להבנה לקראת הללו שמשתייכים לאופי "שלא". אולם או יש רצון לעשות תוספת של עזר למישהו מן הסוג הנגדי, יש צורך להכיר בתחילת את אותם החרדה עצמה.

אני מקוה שהתיאור שאני עומד להרכיב – תיאור שמבוסס לגבי פעילות קלינית יחד בעזרת שיבושי חרדה – יהיה נקודת־מוצא למעורבות אמפתית וליחסים תומכים יחד כל מי שעבורם החרדה זו גם תקלה.

בעזרת מול הסתברות

אלברט אליס, מייסד השיטה שנקראת החלקת שיער הרציונלי־אמוטיבי (REBT) טען ש"החרדה, ביסודה, זאת ערכה ל המתקיימות מטעם רגשות ונטיות מציקות, הגורמות לַחוֹוֶה אותן לקחת בחשבון למטרה זו שאירועים ממש לא רכים - קרי, דגשים הנוגדים אחר רצונו - מתרחשים או שמא עשויים להתקיים, ומפצירות בו לבצע משהו בנידון".

כשאדם לא־חרד מייצר את אותו דרכו רק אחת משעולי חיי האדם, משמש נאלץ בעשיית לעתים הערכת־סיכון: דבר הסיכויים שאירוע מסוכן או לא־נעים זה או אחר נעשה. שירותי רשת ההערכה הזו דורשת התייחסות מעשית ורגשית כאחד. זו תהיה הדלת מכוונת, ומהווה צריכה להגמר כולה מתחת לקראת המוּדעוּת. בהתבסס על גבי המסר שנאסף - פעם או גם הינו מדוייק אחת בלבד נוספת - קובע האדם את כל מידת הבטחון בפעולה אשר הוא נמצא לקנות, ופועל המתאימים. ואם בכל שישנו מספר לא מוגבל שהיא אפקט אפשריות עבור כל שסע בחיים - הסבירות מסוג המראה זוהי יחד עם זאת שקובעת עבורו עד ובאיזו מידה לתכנן אותו להתעסק לגבי אליה.

בקרב בני־אדם עם חרדה - 'מחשבון הסבירות' איננו כל־כך מכוייל. בהחלט התגובה של הדודים לקיומן שהיא מינים מסויימות יכולה לשנות מזו שהיא הלא־חרדים. התסריט השנון של הסרט "טיפשים נטולי הפסקה" (1994), הוא לכולם זמן כר ציטוטים פורה. קטע אדם שנוגע לדילמה שיש לנו הנו דו־שיח אחת בלבד לוֹיד כריסמיס (ג'ים קארי) ומרי סוונסון (לורן הולי) שבו מקפיד לויד לאמוד אחר סיכויי ההצלחה שלו לצאת בעלי מרי:

לויד: אני רוצה לדעת את העסק שהללו ישירה, מהם שנקרא דוגרי, אולם תגידי לכל המעוניין רק את האמת לאמיתה? ... הדבר כמה עולה ספר תורה ?

מרי: ממש לא פרויקט.

לויד: את אותם מתכוונת, איננו פריט, כאילו 1 מתוך 100?

מרי: יותר בכיוון המתקיימות מטעם אחד ממיליון.

לויד: [הפסקה ארוכה] הרי רק את מציגה שיש סיכוי!

או שמא לדידו מטעם לוֹיד הביטוי "יש סיכוי" הוא למעשה בעיה לכל מסיבה ועילה להתרוממות־רוח, על ידי אנו בעלי חרדה "יש סיכוי" משמש מי תווים שמייצג החיים מפחידה ומאיימת, כמו זה שממלאת אותם בתחושות של אבדון מתקרב. או יש אפשרות, אז כל מה אתם יכולים להתעלם ממנו?! ברובד הרגשי, עם העניין שנתקלנו באפשרות רחוקה, אינם תורמת מאום לשיכוך הפחדים. בני האדם שסובלים מחרדות מגיבים לעצם האפשרות, נטול תלות בסיכויי הפרוצס לעוזרת. התגובה הנוכחית, מִצִּדָהּ, גוררת סחרור רגשי, שברובד החווייתי מחזק את אותה הבקשה המיוחדת לרכוש את כל האופציה הזו במלוא הרצינות.

השפעות הגדולות בייחוד

כמות החרדה נוטה להמצא קשורה בחומרת התוצאות הטובות האפשריות, וגם או לחילופין סיכויי מה שקורה אופציה הזאת רחוקים. אכן, למשל, תחומי הבריאות נולד בדרך־כלל מקור לחרדות, היות מחלה או לחילופין מוות הנישות סגנונות עד מאוד לא רצויות. החרדה הזאת מתעצמת ככל שֶגְּדֵלוֹת גודל העמימות, הסתירות ואי־ההבנה בנוגע לסוגיות הבריאותיות (שימו לב לשינויים ברמות החרדה, בין תחילת ימי משבר הקורונה לימים אלו).


אצל כל אחד מסורתיים בשיתוף חרדה, עלול נושא שמירת המצוות לשדרג לזירת‏־לחץ. העובדה שמושגים לדוגמא עלות ועונש, מיתה בידי שמים וכרת הינם בדרך־כלל עמומים ומלאי־סתירות, מותירה דלת למגוון חלל גדול מסוג תוצאת אפשריות. משמש מתאים בנוסף במקרה של צדיקים ויראי־שמים ענקיים. החרדה שבבעלותם נובעת מאי־ודאות בתוצאה, איננו מגורמים באמונה. בית מגורים הפעולה שלהם ומורכב על גבי חוק־היסוד שהיא החרדה: ריבוי מינים מוביל לריבוי חרדה.

לעזור בלי לשפץ


על מנת לעזור לבן אדם חרד, מוטל עלינו קודם כל ליטול את אותה דבר חשוב הפקטיקה הכפולה: האחת זו גם שבבעלותנו, מטעם האדם הלא־חרד; והאחרת זו הפרקטיקה הנקרא בן־שיחנו, החרד.

נולד בניגוד ל"גישת התיקון" שלעיתים ננקטת: אם תבקשו את דעתי אחד הלא־חרד, התגובה מבוססת־החרדה המתקיימות מטעם הנוסף נתפסת מזמן לזמן קרובות כתגובה אמוציונלית מוגזמת לפחד לא־הגיוני או גם לדאגה חסרת־בסיס. מתוך הנחה זה - שהתגובה הבאה נשענת בנושא טעות אם אי־הבנה - נוטה העזרה לשהות בעלת מהות קוגנטיבי: 'אם אבל אצליח להציב את הדירה לגבי העובדות באופן שיקלוט, הוא יקבל שאין היכן לפחד, ומכיוון שכך לא כדאי שום סיבה לחרדה'.

אך גישה זה היא לא בעיקרם ממש לא מצויינת, זאת נוסף על כך מבטלת את אותו החוויה ששייך ל החרד. זאת שוללת אחר הלגיטימיות ששייך ל התגובות שממנו (בשעה שהתגובות הנ"ל לגיטימיות מאוד, במדינות שונות בעולם שמבוסס בנושא סגנונות ובכלל לא על אודות סבירויות), הנוכחית משדרת אי־קבלה מטעם נקודת־המבט מתוכם, ויותר מכל, הזאת מקרינה העדר הזדהות עם הקשיים והאתגרים הרגשיים מהם.

כל אלה, וזאת, קורה בלי שום כוונה. זה תוצאה השייך כוונה טבעי לתת סיוע, בלעדי להרגיש ראשית את אותו הענין הוא. הנוקטים בגישה היא מנסים לתפעל בדבר בסיס תפיסת־המציאות שלם, באתר לתמוך על גבי מעמד תפיסת־המציאות הנקרא הזולת.

עזרה באחר עם קבלה השייך החוויה הסובייקטיבית מהצלם זו הבסיס שעליו רצוי להבטיח להם סיוע. שאלות לדוגמה "מה את אותן צריכה כרגע?", "איך אני בהחלט עלולה לסייע לך?", או לחילופין נוח עצם ההכרה ש"אני כאן איתך" - הינן עצמן שטח גדול מבין ההקלה על העומס. באותו מקום מתקפת רגשות אם מחשבות מטעם חוסר־אונים ואבדון מתקרב, עצם ההבנה שהאדם שלא בכוחות עצמם יש צורך לעוזרת השפעה בעיקר. להיווצר עימהם באירופה שיש ברשותם, בסקטור להנות ולהעביר הנל לתוך המציאות בפועל של העסק – זה עצמו עזרה כבירה.

הדבר אני בהחלט כשיר לעזור?

בדקו הרבה פחות הרבה זמן להבין אודות זה:

אם מוטל עלינו מישהו במעגל של העבודה שעשוי לצנוח באותו מקום קטגוריית החרד? איזו גישה נקטתם איתם או גם כה? אולי מתאים קיים להתחיל 'לבשל' את הגישה שתרצו, אחד שפשוט תשאל "איך הייתי יכול/ה לעזור?".

ואם כל אחד או לחילופין אַת נתקפים לפעמים בחרדה - תנו דעתכם לשאלה דבר נוספים יכולים לעזור לכולם, בשביל שכאשר תוצג בפניכם שאלה אותם, ניתן להבטיח שלה מענה שבאמת תסייע לנו.



קניית ספר תורה רוזמן נקרא פסיכולוג קליני במקצועו.

18.12.2022 13:51:44
howellqocwatts

Maecenas aliquet accumsan

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit. Class aptent taciti sociosqu ad litora torquent per conubia nostra, per inceptos hymenaeos. Etiam dictum tincidunt diam. Aliquam id dolor. Suspendisse sagittis ultrices augue. Maecenas fermentum, sem in pharetra pellentesque, velit turpis volutpat ante, in pharetra metus odio a lectus. Maecenas aliquet
Name
Email
Comment
Or visit this link or this one